<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן ע"ב</h1>
<h2>דף כב.</h2>
ואם הלך גדול הבית לבית הקברות אפילו אותן שבבית נגררין עמו ואין מונין עד שיסתם הגולל, דאמרינן בירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ה) הרי שמוליכין אותו ממקום למקום כגון אילין דקברין בבית בירה, אית תניי תני אלו שבכאן מונין משיצא המת ואילין ששם מונין משנסתם הגולל, ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי הכל הולך אחר גדול משפחה, אמר ר' אחא בשם ר' יוסי לחומרין שאם היה גדול משפחה כאן אלו שבכאן מונין משיצא המת ואלו ששם מונין משיסתם הגולל, ואם היה גדול משפחה שם בבית הקברות אלו ואלו מונין משנסתם הגולל, כהדא גמליאל זוגא דמכת אחתיה סלק הלל אחוה עמה, אמר ליה ר' מנא מכיון שאתה גדול משפחה כי סלקת גבי אחוך שלוף מסנאך, כלומר נהוג אבלות עמהם והם עמך כי משעת סתימת הגולל חלה אבלות על כולכם, ולפי גירסת וסוגיית הירושלמי צריך לפרש הא דגרסינן בתלמוד דידן (מו"ק כ"ב א') איבעיא להו הלך גדול הבית לבית הקברות מהו ת"ש דא"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אע"פ שהלך גדול הבית לבית הקברות מונה עמהן, כלומר הא דאמר ר' יוחנן והוא שיש גדול הבית בבית אז גורר לכל אחיו עמו בין אותן שבבית בין אותן שהן במקום קרוב, לבד מאותן שהלכו לקוברו שהם אין מונים אלא משיסתם הגולל, ואם הלך גדול הבית לבית הקברות אין אבלות חלה עליו עד סתימת הגולל, מהו שיגרור לאחיו שנשארו בבית ואותן שהן במקום קרוב אחריו או אין נגררים אלא מונין משיצא המת, ת"ש דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אע"פ שהלך גדול הבית בבית הקברות מונה עמהן, כלומר מונה עמהן והם עמו דנגררין אחריו דאין מונין אלא מסתימת הגולל דהכל הולך אחר גדול הבית כדמפרש בירושלמי, והא תניא מונה לעצמו גדול הבית שהלך לבית הקברות אלמא אין נגררין עמו אלא מונים לעצמם מיד כשיצא המת, לא קשיא הא דאתא בגו תלתא כלומר אם יכול לבוא בתוך ג' אל מקום הקבר אז נגררין עמו ואין מונין עד שיסתם הגולל ואם אין יכול לבוא אל מקום הקבר בתוך ג', אלו שבבית מונין מיד וגדול הבית שהלך לבית הקברות מונה משיסתם הגולל ואין נגררין עמו, כן פירש אבי העזרי.
